למנהיג העתידי של העולם הפרולטריון היה יותר מ -30 בדויים. למה הוא עצר בזה?
יוסף יוגאשווילי, נער רגיל מהמשפחה הגיאורגית המסכנה, בשנת 1894 הוא נכנס לסמינר הרוחני ונאלץ להיות כומר. אבל בגיל 15 פגש את מרקסיזם, הצטרף לקבוצות המחתרות של המהפכנים והחל חיים שונים לגמרי. מאז החל ג'וגאשווילי להמציא "שמות" לעצמו. שנים לאחר מכן, הבחירה נעצרה בהצלחה ביותר - סטאלין. שם זה יודע יותר מאשר שם המשפחה האמיתי שלה; מתחתיו הוא נכנס לסיפור שלו. איך קרה כי Jugashvili הפך סטלין ומה זה המציא שם משפחה?
מָסוֹרֶת
פסדודים ברוסיה היו הרגילים והנפוצים, במיוחד בסביבה האינטליגנציה והפוכני. כל חברי המפלגה והמרקסיסטים מהמחתרת היו כמה מהם, דבר שאיפשר לבלבל את המשטרה בצורה חזקה (לנין, למשל, היה אחד וחצי מאה). יתר על כן, אנחנו נפוצים המכס ליצור כינויים מן השמות הרוסיים המתכלים ביותר.
"זה היה פשוט נשלל מכל תביעה אינטליגנטית, היה ברור לכל עובד, והכי חשוב, זה חיפש את כל שם המשפחה האמיתיים", ההיסטוריון ויליאם פוקלקין בספר "שם הדמות הגדול". לדוגמה, לרישום בקונגרס של IV-M, מסיבת יוגאשווילי בחרה בדוי איבנוביץ '(בשם איוון). נגזרת כזאת בשם הכינוי של ולדימיר אלליאנובה - לנין (בשם לנה). ואפילו חברי המפלגה שהשמות האמיתיים שלהם נגזרו משם הרוסי, לקחו גם את פסאודיממים - נגזרים משם אחר.
אולי המסורת החזקה השנייה ביותר היתה להשתמש בדזה "זואולוגי" - מ גזעים של בעלי חיים, ציפורים ודגים. הם נבחרו על ידי אנשים שרצו לפחות איכשהו משקפים את האינדיבידואליות הבהירה שלהם בשם הצוללת. ולבסוף, האחוזה היתה העם מן הקווקז - ג'ורג'ים, ארמנים, אזרביג'ניס. הם הזניחו כללי קונספירציה לעתים קרובות למדי, בחירת כינויים עם "גוון" קווקזי. קובה - ג'וגאשווילי כינה את עצמו לרוב במסיבה עד 1917. זה היה הפסאודוני המפורסם ביותר אחרי סטאלין.
קובה
עבור גאורגיה, השם Koba הוא מאוד סמלי. בשורות הביוגרפים הזרים, סטאלין יהיה לדעת שהוא לווה אותו בשם גיבור אחד הרומנים של הקלאסי הגיאורגי של אלכסנדר Kazbegi "otseubyza". בתוכו, קובה חסרת פחד ממספר האיכרים - הובילה למאבק על עצמאותם של מולדתם. סטאלין צעיר דימוי זה היה קרוב לוודאי, אבל יש לזכור כי שמו של קוב הוא משני.
קובה היא המקבילה הגיאורגית הנקראת על שמו של המלך הפרסי קובאדה, שנכבשו את מזרח ג'ורג'יה בסוף המאה ה ו, ועשה טביליסי בבירה במשך 1500 שנה. וזה אב טיפוס ההיסטורי הזה, כמו דמות פוליטית ו מדיניקה, הטיל את ג'וגאשווילי הרבה יותר. בין הטרקציה היו אפילו הביוגרפיות שלהם.
עם זאת, כבר בשנת 1911, היה צורך לשנות את הדמות הראשית - כי הנסיבות ההיסטוריות נדרשו. העובדה היא שהפעילות של יוגאשווילי החלה לרחוב מעבר לאזור הטרנסקאוזיאקזאי, את שאיפותיו, כמו גם את הקשר עם ארגוני המפלגה הרוסית, וקווה כ"דוד "נוח רק בקווקז. שפה אחרת וסביבה תרבותית נדרשת מחזור שונה. בפעם הראשונה, שם הדמות של סטאלין, הוא נרשם בינואר 1913 תחת העבודה "המרקסיזם והשאלה הלאומית".
מאיפה באה הפסאודון סטאלין?
התשובה לשאלה זו כבר זמן רב לא ידוע במשך זמן רב. בחיי סטאלין, כל מה שעניין את הביוגרפיה שלו, לא יכול להיות נושא הדיון, מחקר או אפילו השערות מהיסטוריון. כל מה "מנהיג העמים", היה מעורב במכון למרקסיזם-לניניזם, שברכבו היה הבסיס של יוסף סטאלין עם אחסון מסווג במיוחד של חומרים. למעשה, עד שסטלין היה בחיים, לא היו מחקר על החומרים האלה. וגם לאחר מותו, זמן רב לא לחקור כל זה בגלל גינוי של פולחן אישיותו של סטלין.
עם זאת, לאחר המהפכה, בתחילת שנות העשרים, המפלגה היתה שכיחה בסביבת המפלגה כי "סטלין" היא פשוט תרגום לרוסית של השורש הגיאורגי של שם המשפחה שלו "JUGA", אשר לכאורה פירושו "פלדה". התשובה נראתה טריוויאלית. זו היתה גרסה זו שהוזכרה שוב ושוב בספרות על סטאלין, ושאלת מוצאם של הדמות נחשב "הוסר".
אבל כל זה התברר להיות בדיוני, או ליתר דיוק, פשוט ליישב (וגם שגוי) דעות, כולל בקרב גאורגיה. ב -1990 כתבו את הסופר הגיאורגיאני - המחליף והאסיר לשעבר של קילופי ריכוז של סטאלין של סין בוח'ידזה: "" JUGA "פירושו בכלל" פלדה ". "JUGA" היא מילה גיאורגית פגאנית עתיקה מאוד עם גוון פרסי, כנראה נפוצה בתקופה של שליטה איראנית מעל גאורגיה, ואומר שזה רק שם. הערך של שמות רבים אינם מתורגמים. שם כשם, כמו איוון הרוסי. כתוצאה מכך, Jugashvili פירושו רק את "בנו של juga" ולא שום דבר אחר. "
מתברר, למקור של בדוי, השם האמיתי של סטלין לא היה שום מערכת יחסים. כאשר התברר, החל להיראות גרסאות שונות. ביניהם היה אפילו הסיפור שסטלין לקח שם בדוי, בהתבסס על שמותיו של חברו על המפלגה ועל פילגש לודמילה פלדה. גרסה נוספת: Jugashvili הרים את הכינוי היחיד עקבי עם הפסאודון לנין.
אבל ההשערה הסקרנית ביותר היתה מועמדת על ידי ההיסטוריון ויליאם שלקין, שהוקדש לעבודת מחקר זו. לדעתו, שמו של העיתונאי הליברלי אוגגני סטפנוביץ 'סטאלינסקי, אחד מו"לים רוסיים בולטים של כתבי-עת והמתרגם, אחד המו"לים הרוסים והמתרגם ברוסית בטייגר שורא, היה אב הטיפוס של האליסה. סטלין אהב מאוד את השיר מאוד ושמח את עבודתו של רווית רוסטוולי (יום השנה הישן שלו ב -1937 בתיאטרון בולשוי. אבל מסיבה כלשהי, הוא ציווה להסתיר את אחת מהדורות הטובות ביותר. המהדורה הרב-לשונית של 1889 עם תרגום של סטאלינסקי נתפסה מתערוכות התערוכה, תיאורים ביבליוגרפיים, לא הוזכר במאמרים ספרותיים.
ההיסטוריון מסכם: "סטאלין, נותן צו להסתיר את המהדורה של 1889, טיפלה במקום הראשון כי" המסתורין "של הבחירה של שם הדמות שלהם לא ייחשף". כך, אפילו שם "הרוסי" היה קשור קשר הדוק עם ג'ורג'יה ועם זיכרונות צעירים של יוגאשווילי.
קתרין סינלשצ'יקוב